מי נמצא בסיכון?
קיימים מספר גורמים המעלים את הסבירות לאירוע לבבי:
- גיל : נשים נמצאות בסיכון מוגבר החל מגיל 55, וגברים החל מגיל 45.
- אורח חיים : תזונה לקויה (עשירה בשומן רווי, סוכר ומלח), חוסר פעילות גופנית ולחץ נפשי מתמשך.
- מצבים רפואיים : סוכרת הפוגעת בכלי הדם, לחץ דם גבוה, טרשת עורקים והיסטוריה משפחתית של מחלות לב.
מה קורה ברגע האמת ואחריו?
בכל חשד להתקף לב (תסמינים כמו כאב חזק בחזה, קוצר נשימה, זיעה קרה או סחרחורת), יש להזעיק עזרה דחופה ללא דיחוי.
- טיפול ראשוני :צוותי הרפואה עשויים לתת אספירין לדילול הדם, ניטרוגליצרין להרחבת כלי הדם או תרופות להמסת קרישים. במקרים מסוימים יבוצע צנתור או ניתוח מעקפים.
- אשפוז : המטופל מועבר להשגחה בטיפול נמרץ לב, שם מנוטרים ברציפות הדופק, לחץ הדם ורמות החמצן.
- שיקום לבבי : לאחר השחרור, המטופל משתלב בתוכנית הכוללת פעילות גופנית מבוקרת, הדרכה תזונתית ותמיכה נפשית. השיקום זמין בסל הבריאות למטופלים שעברו התקף לב, צנתור טיפולי או ניתוחי לב שונים.
סיבוכים אפשריים
התקף הלב עלול להוביל לנזקים משניים, חלקם מסכני חיים:
- אריתמיה: הפרעות בקצב הלב (מהיר מדי, איטי או לא סדיר) עקב פגיעה במערכת החשמלית של הלב.
- אי ספיקת לב: פגיעה ביכולת הלב לשאוב דם ביעילות, המתבטאת בעייפות, חולשה ונפיחות ברגליים.
- תסחיפים : קריש דם שנודד לריאות (תסחיף ריאתי) או למוח (שבץ מוחי).
המפתח למניעה והחלמה: אורח חיים חדש
הטעות הנפוצה ביותר היא הזנחת הטיפול ברגע שחשים שיפור במצב. כדי למנוע אירועים עתידיים, יש להקפיד על:
- תזונה: צריכת פירות, ירקות, דגנים מלאים, אגוזים ושמן זית. מומלץ להימנע מבשר אדום, שומן טרנס, מזון מעובד ומלח.
- פעילות גופנית: חשוב לבצע פעילות מתונה בתיאום עם הרופא, ולהימנע ממאמץ קיצוני (כמו הרמת משקולות כבדים) שעלול להכביד על הלב.
- בריאות הנפש: אירוע לבבי הוא טראומטי. תחושות של חרדה או דיכאון הן נפוצות, וחשוב להיעזר בתמיכה מקצועית או משפחתית כדי לשפר את סיכויי ההחלמה הפיזית.