כיצד לשמור על קשר בין דורי עם הילדים והנכדים?

על מנת ליצור בסיס לקשר איתן בין הסבא והסבתא לבין הילדים והנכדים, הרי שאין צורך בהוצאת תקציבי ענק או בהשקעת משאבים אין סופיים. לפני הכול – זו המשפחה, שגדלה בצל הסבא והסבתא ולאורם היא הולכת, ודם אינו מים, הקשר קיים בבסיסו, ובפעולות פשוטות, יומיות, ובעיקר עקביות – יזרום הקשר הרב דורי כמעין צלול ושופע.

אין כמו פעילות חווייתית שמקרבת את הלבבות, זה לא חייב להיות טיול אקסטרים או מסע לחרמון, מספיק שהנכד יאפה עם סבתא את עוגיות הריבה הנוסטלגיות, ואבא יעלה זיכרונות בשטח על לילות חמימים כשהגשם דפק בחלון, וכבר הקשר מוסיף עוד רובד של עומק, עוד נדבך של מסירות והכרה, לילד, להורה, וגם לסבא והסבתא, שמשלבים עם הפעילות את כל החום והאהבה שאין להם תחליף.

נכד שזוכה לשאלה כמו: “מי החבר הכי טוב שלך?” או “המבחנים השנה קשים?” מרגיש שאוהבים אותו, שהוא שייך, וממילא קשור וגם אוהב. התעניינות כנה היא כלי מדהים שבאפשרותו ניתן להעמיק קשרים ולבסס אותם על הבנה והקשבה הדדיים. אין כמו הסבא שזוכר מי המורה של הנכד שלו, או הסבתא שזוכרת כמה הנכדה קיבלה בבגרות, וחוץ מההרגשה העוטפת, הרי שההתעניינות מטבעה גוררת לשיח פורה, ופתאום, כבר לא צריך לחפש על מה לדבר, יש נושאים בשפע, ובעיקר, הרבה אהבה וקשר.

העבר של הילדים, הוא זה שיוצר את העתיד שלהם. הנכדים, וגם הילדים, ישמחו להיות קשורים לעבר איתן, שיעניק להם עוגן ומשמעות, להיסטוריה שממנה הם צמחו, הם ירצו לדעת היכן נולדו הסבא והסבתא, ומה עבר עליהם בילדותם, מה היו הערכים עליהם הם גדלו וכיצד הם הנחילו אותם גם בביתם, הסיפורים בניחוח העבר יגרמו לביקורים חוזרים ונשנים, כי אין מי שלא רוצה להתרפק על ההיסטוריה, ועל התולדות המשפחתיים שעיצבו גם אותו.

אין כמו מפגש פיזי של פנים מול פנים, כדי לעורר את רגשות הקשר והאהבה. בית של סבא וסבתא, אם הוא נעים ומזמין, יכול להיות כמו בית שני עבור הנכדים, או לחילופין, בית הנכדים התוסס מהווה עוד בית עבור הסבא והסבתא שרווים את הנחת, ואף מושיטים יד במילים טובות שיוצרות אווירת קסמים.