מהי טרשת עורקים

טרשת עורקים הינו תהליך של שקיעת שומנים בדופן הפנימית של העורק אשר גורם לחסימת זרימת הדם באופן הדרגתי. כאשר העורק נחסם לחלוטין נפגעת אספקת הדם לאיזור והתאים מתים מחוסר חמצן. תהליך זה הינו מפושט ויכול להיווצר בכל עורק ועורק בגוף. הביטוי הקליני תלוי באיזור שנפגע, לדוגמא חסימה חלקית בעורקי הלב גורמת לכאב חזה במאמץ תמונה הנקראת " אנגינה פקטוריס", כאשר החסימה היא מלאה יופיע התקף לב.
כאשר החסימה היא בעורקי המח יופיע אירוע מוחי, פגיעה בעורקי הרגליים תוביל לכאב קשיים בהליכה ובמקרים קיצוניים אף לנמק.
טרשת העורקים מתחילה למעשה כבר בגיל הצעיר אך באה לידי ביטוי לרוב בסביבות גיל 50. תהליך זה קורה בקצב שונה מאדם לאדם ומואץ אצל אנשים עם גורמי סיכון למחלה טרשתית.

מהם גורמי הסיכון לטרשת עורקים?

גורמי הסיכון מתחלקים ל- 2 קבוצות עיקריות. אלו שאינם ניתנים לשליטה ואלו הניתנים לשליטה בעיקר על ידי שינוי אורח החיים.
גורמי סיכון שאינם ניתנים לשליטה:
גיל: עליה בגיל מהוה גורם סיכון למחלה טרשתית. לגברים מעל גיל 55 ולנשים מעל גיל 65 .
מין: לנשים פחות סיכון לחלות במחלה טרשתית כנראה בזכות האפקט המגן של הורמון האסטרוגן, אך פער זה משתנה לאחר הפסקת הוסת. 
תורשה: ידוע שלאנשים עם היסטוריה  משפחתית של מחלת לב או תמותה פתאומית בגיל צעיר (גברים מתחת לגיל 55 ונשים מתחת ל- 65) יש סיכון יתר לפתח מחלה טרשתית. 
גורמי סיכון הניתנים לשליטה:
יתר לחץ דם: לחץ דם גבוה פוגע בדפנות הפנימיות של העורקים, כלי הדם מתכווצים והדם לוחץ על דפנות העורקים בעוצמה גדולה יותר. במשך הזמן מופיעה פגיעה באברי שונים הנקראים "אברי מטרה" לדוגמא הלב, הכליות והעיניים.
עישון: העישון מגביר באופן חמור את הסיכון למחלה טרשתית , הוא מגביר לחץ דם, מעלה את קצב הלב, גורם לעליה בצמיגות הדם ומקטין את אספקת החמצן לתאים. בנוסף עישון גורם לירידת הכולסטרול " הטוב "HDL  וגורם לעליית הכולסטרול " הרע " LDL.
סוכרת: סוכרת מהווה גורם סיכון משמעותי למחלה טרשתית, זוהי מחלה שבה ישנה בעיה ביצור או בשימוש באינסולין המשמש לפירוק הסוכר, כתוצאה מכך רמת הסוכר בדם עולה באופן משמעותי דבר הפוגע בדפנות הפנימיים של כלי הדם ומאיץ את התהליך הטרשתי.
יתר שומנים בדם: הכולסטרול הינו חומר שומני חיוני לגוף, כידוע ישנם שני סוגים עיקריים של כולסטרול, הכולסטרול "הטוב"  ה- HDL, והכולסטרול "הרע" ה- LDL ; רמה גבוהה שלו בדם גורמת להצטברות שומנים בדפנות העורקים.
השמנת יתר: עודף משקל והשמנה מהווים גורמי סיכון משמעותיים במחלה הטרשתית. בד"כ מלווה תהליכים אחרים כגון סוכרת, יתר שומנים בדם ויתר ל"ד. ישנו קשר ברור בין המחלות הנ"ל להשמנת יתר.
מתח וחרדה: יכולים לגרום לתופעות כגון עישון, אכילת יתר ועליה במשקל.   לחץ נפשי ועצבנות יכולים לגרום לעליית דופק הלב ועלית לחץ הדם.
גורמי סיכון נוספים:
הומוציסטאין: זוהי חומצת אמינו הנמצאת בדם באופן נורמאלי. היא נבדקת בבדיקת מעבדה, תוצאה של פחות מ-11 מיקרומול לליטר נחשבת תקינה. מחקרים רבים מראים שרמת הומוציסטאין גבוהה בדם עלולה להגביר יצירת קרישי דם ולהחיש את תהליך יצירת טרשת עורקים. המנגנון המדויק עדיין לא ברור, האם ההומוציסטאין בעצמו הוא הגורם או שהוא מהווה סמן בלבד שהרי באנשים עם רמת הומוציסטאין גבוהה נמצאה שכיחות יתר של אירועים מוחיים ומחלות לב. כיום ניתן להוריד רמת הומוציסטאין על ידי נטילת ויטמין B12 וחומצה פולית ועל ידי אכילת מזונות כמו פירות הדר, עגבניות, ירקות ודגנים העשירים בויטמנים הללו. 
CRP ופיברינוגן: אילו סמני דלקת היכולים לחזות את ההתפתחות של טרשת עורקים אפילו באוכלוסיה הנחשבת לבריאה.

התסמונת המטבולית:

לתסמונת זו שני מרכיבים עיקריים: השמנה בטנית ורמות גבוהות של אינסולין בדם. קיים קשר הדוק בין שני המרכיבים הרי שרמת אינסולין גבוהה בדם יכולה להוביל להשמנת יתר, והשמנה באזור הבטן יכולה לגרום לרמות גבוהות של אינסולין בדם.
מרכיבים נוספים:
יתר לחץ דם
רמת סוכר גבוהה בדם
רמת טריגליצרידים גבוהה
רמת כולסטרול "טוב" HDL  נמוכה.
תסמונת מטבולית הינה המצאות של לפחות שלושה מהמרכיבים הנ"ל באדם אחד. מתברר שבאנשים הסובלים מתסמונת זו חלקיק ה- LDL עובר יותר חמצון ומשתתף יותר בתהליך חסימת העורקים.
הפחתת השומן הבטני אינו מספיק לפתרון הבעיה שהרי רמות גבוהות של אינסולין אינן מאפשרות הפחתה במשקל ולכן הפתרון המומלץ הינו שילוב של תזונה נכונה עם פעילות גופנית המשפיעה על פינוי האינסולין והשימוש בגלוקוז.
כיצד ניתן להפחית את גורמי הסיכון?
ירידת משקל: עודף משקל מהווה גורם סיכון משמעותי למחלה טרשתית. ידוע שירידה במשקל יכולה להוביל להפחתה בלחץ הדם של בין 5-20 ממ"כ על כל 10 ק"ג ירידה במשקל. בנוסף הפחתה במשקל על ידי תזונה מתאימה  תשפר את ערכי הסוכר בדם, את רמת השומנים בדם, ואת הכושר הגופני.
הפסקת עישון: באופי מידי, מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי מגוון השיטות להפסקת עישון.
פעילות גופנית מבוקרת: מומלץ לבצע פעילות אירובית – 30 דקות הליכה 3 פעמים בשבוע או לפחות  90 דקות שבועיות.
דיכאון וחרדה: בכל מקרה של  הסתמנות דיכאונית או חרדה  יש לפנות להתייעצות וקבלת טיפול מפסיכיאטר. טיפול בדיכאון נמצא כמפחית באופן משמעותי את התחלואה והתמותה הלבבית.

כל האמור נכתב באדיבות המרכז לטיפול בהשמנת יתר,
דר' סילבינה מצקין לוי,
תזונה ורפואה פנימית.
לייעוץ ושאלות ניתן ליצור קשר
טל : 054-5499665
       03-6764880
www.drlevy.co.il